בטח שמתם לב שכל הפסלים שלי הם בעירום, אולי תהיתם למה זה כך… אז הנה התשובה.
א. כי הגוף הנשי הוא יפהפה ומעורר השראה.
ב. כי לידה היא אירוע מיני (וגם הריון, וגם הנקה).
ואולי זה דורש קצת הבהרה…
בהכי פשוט של זה, תהליך ההריון הלידה וההנקה מתרחש באיברי המין שלנו הנשים, לפעמים אנחנו שוכחים.
בכל התהליך הזה של ההריון והלידה, אוקסיטוצין מופרש בכמות גבוהה שאין כדוגמתה, וגם בהמשך, בהנקה. המצב שהכי מתקרב לזה הוא בזמן פעילות מינית.
ההורמון הזה, כדיי להיות מופרש, צריך כמה שיותר תחושת בטחון, קרבה, אהבה. ממש כמו במיטה. ואנחנו באמת רוצות מזה כמה שיותר בלידה. זה תנאי הכרחי להתחלתה ולהתקדמותה.
והקולות? התנועות? כל כך דומות למעשה האהבה.. אם נותנים לזה כמובן חופש והבנה…
ועונג? מי פה שמעה על עונג בלידה? אורגזמיות? אנחנו שומעות רק על כאב ופחד. אבל האמת היא שיש גם כאלו שממש נהנות, רק שהן מפחדות להודות.
אז עירום, איך הוא נכנס לתמונה? זה פשוט קורה, נשים מתפשטות במהלך הלידה. באופן חלקי או מלא, זה נתון לבחירה, כי לבסוף התינוק יוצא מאיפשהו, אין ברירה
וגם יולדות שאומרות מראש, שהן ישארו לבושות, ושמפחדות להיות חשופות, מופתעות לגלות שככל שהלידה מתקדמת הן קצת משחררות… שחלוק הלידה קצת נפתח מאחורה, וזה לא כל כך נורא…
ובהנקה? השדיים חשופות ואנחנו מיד מתרגלות.
מה שאני דואגת לעשות עם ההריונות, זה קודם כל להבין אם יש סביב הגוף רגישות, דאגה, או חלילה טראומה, כי אז היחס הוא אחר, זאת לא שאלה.
ולהכין אותן שכך הולך להיות. עירום חלקי או מלא. להזכיר גם לאיש שאיתה, שככה זה בלידה! זה בסדר וזה טבעי, ולפעמים עצם הידיעה, עוזרת לו ולה.
ואת? האם התפשטת בלידה? אשמח לשיתופים וסיפורים עירומים
בתמונה, עוד פסל של אישה עירומה